יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״ב

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״א יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״ג »

1 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

אם חסרה המרה קורע הכבד שתי וערב וטועמו בלשונו אם יטעום טעם מר כשר' ואם לא טעם טעם מר יצלנו בגחלי' ויטעום אם יש בו טעם מר כשרה ואם לאו טריפה ואף עכשיו נוכל לסמוך על טעימת הכבד פסקי מהרא"י סי' ל':

2 זבחים פתח ↗

כְּשֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ – הִיא בִּטְהוֹרָה, וּכְשֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ – הִיא בִּטְמֵאָה; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״טְרֵפָה״ – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ טְרֵיפָה. אוֹצִיא אֶת הַטְּמֵאָה – שֶׁאֵין בְּמִינָהּ טְרֵיפָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַחַיָּה שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ טְרֵיפָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכֹל לֹא תֹאכְלוּהוּ״ – מִי שֶׁחֶלְבָּהּ אָסוּר וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר, יָצָא חַיָּה שֶׁחֶלְבָּהּ וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אַבָּא לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה – נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה הוּא דִּמְטַמְּאָה, נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה לָא מְטַמְּאָה?! אֲמַר לֵיהּ: כַּמָּה סָבֵי שַׁבֵּישְׁתּוּ בַּהּ! סֵיפָא אֲתָאן לְנִבְלַת עוֹף טָמֵא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא טִיהֵר רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בִּתְמִימִין, אֲבָל בְּבַעֲלֵי מוּמִין לָא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֲפִילּוּ בְּבַעֲלֵי מוּמִין. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְטַהֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין, וַאֲפִילּוּ בַּאֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִין. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: עָרַף עֵז, מַהוּ? אֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִין טַעְמָא מַאי – דְּמִינָא דְּעוֹפוֹת נִינְהוּ, אֲבָל עֵז לָאו מִינָא דְּעֶגְלָה נִינְהוּ; אוֹ דִילְמָא מִינָא דִּבְהֵמָה הוּא? יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִכְּלָל דְּעֶגְלָה עֲרוּפָה טְהוֹרָה הִיא?! אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקָדָשִׁים. מֵתִיב רַב נָתָן אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא בַּר נָתָן: ״וְאָכֹל לֹא תֹאכְלוּהוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא חֵלֶב שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה; חֵלֶב שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חֵלֶב״. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֶגְלָה עֲרוּפָה טְהוֹרָה הִיא – הִיא טְהוֹרָה וְחֶלְבָּהּ טָמֵא?! הֵיכָא דַּעֲרַף מִיעְרָף – לָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; כִּי אִיצְטְרִיכָא, הֵיכָא דְּשַׁחְטַהּ מִישְׁחָט. וְתֵיהָנִי לֵיהּ שְׁחִיטָה לְטַהֲרָהּ מִידֵּי נְבֵלָה! לָא צְרִיכָא, שֶׁמֵּתָה. מִכְּלָל דְּמֵחַיִּים אֲסוּרָה? אִין. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גְּבוּל שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, וְנָסְבִין חַבְרַיָּיא לְמֵימַר: יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן הִיא אוֹסַרְתָּהּ. הֲדַרַן עֲלָךְ חַטַּאת הָעוֹף

1 סימן מ"ב סעיף ג' אם חסרה המרה. בש"י כתב דאם חסרה המרה י"ל בדקין והביאו הבל"י. ואם נאבדה המרה קודם טעימה מתיר בס' ב"א:

2 שם סעיף ה' יש מיני עופות שאין להם מרה. הרא"ש ר"פ א"ט כתב יש מיני עופות שאין להם מרה ואין להטריפן מ"מ אין ללמוד כו' דכל מין בהמות א' הוא ואפילו זו גסה וזו דקה אבל עופות חלוקין במינן ואין ללמוד אלו מאלו עכ"ל ע"ש. וצ"ע שהוא נגד הש"ס דס"פ חטאת העוף דף ע' ע"ב ורש"י ותוס' שם להדיא איפכא דאווזין ותרנגולין מינא דעופות נינהו עם תורין ובני יונה. אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו זו גסה וזו דקה. ובעופות לא שייך לומר מין גסה ודקה עיי"ש וצ"ע: ועיין בשו"ת זכרון יוסף בעוף שלא נמצא לו מרה ולא ט"מ מחמיר לאסור הביצים דדיינינן לה דודאי טריפה שחיתה יב"ח או ילדה דאמרי' מעשה נסים הוא אא"כ שנתערבו הביצים באחרות בטילות ברוב כדין יבש ביבש:

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״א יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״ג »